Juno Asking Aeolus To Release The Winds
Juno Asking Aeolus To Release The Winds c1769 by French Painter Francois Boucher (1703 – 1770), שהיה גם צייר ואוצר. הוא עבד בסגנון הרוקוקו וידוע בנושאים הקלאסיים האידיליים שלו, סצנות פסטורליות ואלגוריות דקורטיביות.
This is a depiction of the Greek-Roman Mythological tale of Juno (Chief Goddess akin to the Greek Hera) visiting Aeolus (King of the mythical, floating island of Aiolia or Aeolia), who is the keeper of the winds and urging him to release these mythological creatures so that their fury and might, may provoke a violent storm at sea, which would result in the destruction of the Aeneas’s Fleet.
Things don’t turn out as Juno expects, even though she has offered Aeolus her most beautiful nymph Deiopea in marriage; and aiming her torch strait at his heart, the love struck Aeolus does as she ask.
Then Cupid unsheathes an arrow to target the compliant nymph Deiopea, that has her wrist bound with pearls; but the power God of the Sea Neptune interferes and prevails over the winds that were released from the cavernous island interior, by rendering the waters of the sea into a calm state.
To complete the scene we find cherubs flying in the air and some floating on a cloud above the water and two other sea nymphs in the water surround by very large gulping fish.
Juno Asking Aeolus To Release The Winds is a remastered digital art old masters reproduction of a public domain image that is available as a הדפסת קנבס באינטרנט.
מידע למטה נגזר Wikipedia.org
יליד פריז, Francois Boucher was the son of a lesser known painter Nicolas Boucher, שנתן לו את הכשרתו האמנותית הראשונה. בגיל שבע עשרה, ציור של בוצ'ר נערץ על ידי הצייר פרנסואה למוין. למויין מינה מאוחר יותר את בוצ'ר כשוליה שלו, אך לאחר שלושה חודשים בלבד, הוא הלך לעבוד אצל החרטה ז'אן פרנסואה מכוניות.
ב 1720, הוא זכה בגרנד פרי דה רומא העילית על ציור, אך לא ניצל את ההזדמנות כתוצאה מכך ללמוד באיטליה אלא כעבור חמש שנים, בגלל בעיות כלכליות באקדמיה המלכותית לציור ופיסול.[1] בשובו מלימודיו באיטליה הוא התקבל לפסל האקדמי המחודש והמחודש של 24 נוֹבֶמבֶּר 1731. קטע הקבלה שלו (חתיכת קבלה) היה רינאלדו וארמידה שלו 1734.
בושה התחתן עם מארי-ז'אן בוזו בשנת 1733. לזוג נולדו שלושה ילדים יחד. בוצ'ר הפך לחבר סגל ב 1734 והקריירה שלו הואצה מנקודה זו כשהוא הועלה לפרופסור אז לרקטור האקדמיה, להיות מפקח במפעל רויאל גובלינס ולבסוף ראש הממשלה פיינטרה דו רועי (צייר המלך הראשון) ב 1765. דיוקנה של מארי לואיז או'מורפי ג. 1752
בוצ'ר מת ביום 30 מאי 1770 במולדתו פריז. השם שלו, יחד עם זו של פטרונו מאדאם דה פומפדור, הפך לשם נרדף לסגנון הרוקוקו הצרפתי, מה שהוביל את האחים גונקורט לכתוב: “בוצ'ר הוא אחד מאותם גברים המייצגים את טעם המאה, שמבטאים, לגלם ולגלם אותו.”
בוצ'ר מפורסם באומרו כי הטבע הוא “ירוק מדי ולא מואר” (ירוק מדי ותאורה גרועה).
בוצ'ר היה מזוהה עם חרט אבן החן ז'אק גואי, את מי הוא לימד לצייר. הוא גם הדריך את הצייר המורבי-אוסטרי מרטין פרדיננד קוודל כמו גם את הצייר הניאו-קלאסי ז'אק לואי דייויד 1767.[4] מאוחר יותר, בוצ'ר ערך סדרת רישומים של יצירות מאת גואי שאותם חרטה מאדאם דה פומפדור והפיצה בהיקף כרוך היטב לחצרות מועדפות.